כיפור תשע"ט - טיול צפוני

יום כיפור תשע"ט
השנה יצא יום כיפור באמצע השבוע אבל החלטתי בכל זאת לצאת ל48 שעות. יצאתי בערב שלפני ערב יום כיפור.
חלק ראשון, מסלול שרובו עשיתי לא מזמן (כיפור שנה שעברה) מסלול מהבית דרך מאגר צלמון לעין נון (כנרת) ומישם לכרכום (השנה עשיתי את העליה לכרכום בדרך קצת שונה). לקח זמן לארוז ולהכין את האופניים ולכן יצאנו רק ב21:30 לרכיבת לילה. למרות השעה היה חם.

עצירה בתחנת הדלק בחוקוק לארוחת לילה.

חלק ראשון מהבית לכרכום
בתצפית בכניסה לכרכום יש ברז מים תכננתי לשטוף את עצמי ולהכנס לשק השינה ולטעון מצברים (ב3 וחצי שעות שינה שנשארו) אבל התברר שאין מים בברז.

קמים בבוקר לאט קפה של דרור מילוי מים בישוב ויוצאים לדרך

 רוכבים לאורך הירדן , חוצים אותו ומתחילים לטפס לרמת הגולן . הרעיון היה לנצל את הקרירות של הבוקר לטיפוס אבל התברר שקרירות זה דבר יחסי ואנחנו כבר סובלים מהחום. מגיעים לעין אמפי וטובלים במים (מים קרים) ומנצלים את הדגים לטיפול בכפות הרגליים.

משם דרך בית המכס והתצפית לכיוון גדות רוכבים לכיוון צפון דרך ברכת הקצינים (שכבר אין אפשרות לטבול בה) וגולשים חזרה לעמק . ממשיכים לעין תינה (שהיה ריק מאנשים).

ממשיכים לאורך הירדן ונחל שניר תוך כדאי עצירות לטבילה פה ושם על מנת לשמור על טמפרטורה הגוף נמוכה.
עוצרים בארומה במעין ברוך על מנת לדאוג לארוחת חג מוקדמת.

קונים עוד אוכל שיהיה להמשך. ממשיכים אבל בגלל החום אנחנו עוצרים לנוח בבית הקברות של כפר יובל (יש שם סיפור על חדירה ב1975 שהיו שלושה הרוגים ממשפחה אחת) שמחליטים שהטמפרטורה מתחילה לרדת ממשיכים דרך תל חי ודרך נוף מעל קרית שמונה.
בדרך פוגשים שני שביליסטים בלי מים ואוכל, משאירים להם שני ליטר מים וחצי מהאוכל שלנו (שני סנביצים וקופסת טונה). מתדלקים מחדש את המים במצודת כח וממשיכים לנחל דישון. בדרך קטפתי ענבים מתוקים, מתוקים ואפרסקים ואגסים כך שאת המשך היום אני רוכב ולועס. הולכים לישון מוקדם כי לא ישנו הרבה בלילה הקודם.

 אחרי לילה שרק בסופו הצלחתי לישון בגלל החום שותים קפה אורזים וממשיכים במעלה הנחל חותכים כל הכביש לחורפיש. קפה ומאפה וממשיכים על בסיס P2P עד תצפית על המונפורט

ממשיכים דרך מעלות ועולים לצילום בראש הניקרה(דרור איפה התמונה)

 אחרי הפסקה של ארוחה בראש הניקרה ממשיכים למרות החום לכיוון דרום והביתה למשגב. בדרך גילנו שסוגרים את הברזים בחופים ולא ניתן לעשות מקלחת כדאי להתקרר .

סיכום:
כ 250 ק"מ בסיבוב של גליל, כנרת, גולן, עמק החולה, רמות נפתלי, גליל עליון , גליל מערבי. שווה מאוד.
אולי כדאי להעביר את כיפור לעונה פחות חמה אבל זאת העונה שהענבים הכי מתוקים והפטל חגיגה .
יום כיפור תשע"ט

דרור תודה על הטיול, כבר מתחילים לתכנן את הטיול הבא.

טיול בזמן הסמרתון 2017

א

אחרי שהאבק שקע, תודה לנימי והחברה בסמר שדואגים להכניס ליומן רכיבה טובה בדרום הנהדר שלנו.

זאת שנה שנייה שאני לוקח טרמפ דרומה עם החברה שיורדים לסמרתון ויוצא לטפול הפסיכולוגי השנתי שלי, אני לבד במדבר. רוכב חושב ומדבר עם עצמי.
השנה בדגש על גמישות מחשבתית.
השנה היה קר, גשום, אתגר מעניין במדבר.

עם הרי ירדן משלגים באופק. התחלתי בשינוי תוכנית מיד בהתחלה. ירד גשם בשדה בוקר אז החלטתי להתחיל בדרום ולהצפין ברכיבה. אבל גם בדרום על הר עתק תפס אותי גשם חזק מאוד באמצע הלילה ושינה לי את התוכניות שוב. 

וכאשר מצאתי שביל שלא הכרתי עם סמני צמיגים, סטיתי מהמסלול שוב ולחקור עד כמה יפה הקטע הזה. כך נמשכה החוויה עד שנגמר הזמן והטרמפ שלי אסף אותי באזור פארן.

ארבעה ימים של מדבר רטוב

הפיסבוק מתמלא בתמונות וסיפורי תשבחות מהסמרתון. ברור שכל מי שהיה שם קיבל חווית מדבר מלאה: דרכי מדבר, גשמי מדבר וחום של המדבר.

אני רוצה להוסיף תשבחות לסמרתון בלי שהשתתפתי בו.

אני, כמו כל שנה, מנצל את חברי שיורדים דרומה לטרמפ הלוך וחזור למדבר (ואם יהיה צורך דחוף גם יחידת חילוץ). השנה המארגנים הגדילו ועשו שלושה סטייגים מלאים מה שאילץ את הצפוניים לצאת יום קודם.

כך מצאתי את עצמי ברביעי בערב באזור צומת שוקת נפרד לשלום (בלי להצטלם, נגד עין הרע) מענת ונגה שממשיכות דרומה לסמרתון.

התחזית דיברה על גשם בלילה (6 מ"מ בלהבים, 2 מ"מ בערד, 0.2 מ"מ בצומת זוהר) לכן החלטתי לרכב עד הר עמסא ושם לישון תחת גג ליתר ביטחון. 50 ק"מ עוברים מהר ובקלילות (ולא נראה גשם מתקרב). מתמקם לשינה בחדר השביליסטים נרדם ומתעורר לרעש של גשם, החזאים צדקו, באמת יורד גשם בלילה.

חמש וחצי, מתעורר, התארגנות מהירה ושקטה (כדי לא להפריע לדיירים הנוספים של החדר) ויוצא. כל ההר רטוב מאוד(הרבה יותר מ6 מ"מ) כך שלא ניתן להמשיך בתוכנית. אז מאלתר ומחליט שנרד מערד למטה שם אף פעם לא יורד גשם (והחזאים דברו על 0.2 מ"מ בלילה בלבד בצומת זוהר) .

עצירה קצרה להצטיידות בערד והופ, אני למטה.

נכנס לכיוון נחל פרצים ומתחבר לבחור שהגיע מדרום הר חברון לרכיבת בוקר. בסוף הנחל הוא ממשיך לכיוון הר סדום ואני ממשיך דרומה. אחרי כמה קילומטרים יש שלטים שנחל אשלים סגור. עוד אלתור ועוד שינוי ויורד לכיוון מפעלי ים המלח אחרי שגשם רציני תופס אותי ואני שוקע בבוץ דביק מאוד (החזאים דברו רק על גשם בלילה?). ממשיך דרומה, אחרי ניקוי חלק מהבוץ ממשיך. התוכנית המקורית כללה את נחל צין ומעלה עקרבים. הזמן רץ ואני נהנה בכל פידול ומנסה לקצר זמנים ולחסוך את הזמן שאיבדתי בגלל הבוץ.

נחל צין יפיפה, מעלה עקרבים יפה כשאתה למעלה. כנ"ל, גם מעלה אברהם יפה שאתה למעלה. מרוויח סינגלים באזור שדה בוקר ורץ באור אחרון לכיוון מדרשת בן גוריון כשאני מפנטז על שטיפה טובה לאופניים ושימון מסיבי לשרשרת. ממש קרוב למדרשה תופס אותי פקח ואני מוצא את עצמי דן איתו על תחזית ועל כמה החזאים צריכים להשתפר בחיזוי שלהם. הוא מעדכן אותי שיש שינוי בתחזית וגם הלילה צריך לרדת גשם באזור שדה בוקר. בסיכום רכבתי היום כ170 ק"מ של מדבר מכל הסוגים.

ואכן ירד גשם בלילה ואפילו הרבה ואני מדלג ממקום שמתחיל להרטב למקום יבש אחר על מנת לעביר את הלילה. גם בבוקר הגשם לא מפסיק ולכן אני מחליט להתקדם מהר על הכביש עד מצפה רמון ולרדת למכתש, שם בטוח אין גשם.

את מצפה לא ראיתי, הבנתי שאני במצפה רק שהגעתי לכיכר כי היא ישבה בתוך ענן. סוגר את המעיל הרטוב שלי ויורד למכתש. עובר מעל נחל רמון שפתאום זורם ומישהו מעדכן אותי שהוא לא זרם לפני 15 דקות. הסברתי לו שאני הבאתי את הגשם מהצפון כי כבר יום וחצי שבכל מקום שאני נמצא יורד גשם.

נכנס לכיוון חניון בארותיים מצטייד בעוד מים ויוצא לשביל ישראל לאופניים.

מדהים איזה יופי השביל זורם. נחל רמון זורם ואני זורם איתו בהמשך מתחבר לנקרות וזורם. הנחל ואני. השביל הפעם הוא לא דשדש. כל חציה של הנחל ויש הרבה כאילו זה לחצות במים. עד שפתאום אני חוצה ואין מים בנחל, מסתכל ורואה שהשגתי את הזרימה. עוד שניה והיא מגיעה אלי.

השמיים מתבהרים והשביל נהדר והנוף עם הצבעים הנהדרים של המדבר. מזל שאני רוכב לבד אחרת השותפים שלי היו מתחרשים מצעקות השמחה שלי.

בקלילות אני בצוקים. מקבל תחזית מעודכנת שצפוי גשם יותר דרומה ואני מחליט שמספיק לי גשם לטיול הזה וגם לא רציתי להרוס לחברה של סמר את הסמרתון כי הייתי בטוח שאם הייתי מגיע עד תמנע היה יורד שם גשם ולא מפסיק. סיכום יום הרכיבה השני כ 100 ק"מ.

בלילה, נהנה ממופע ברקים מדהים ישן עד מאוחר וממשיך עד פארן (הקטע מפארן עד מעלה קטורה משעמם ולא התאים לי להרוס טיול כיפי עם קטע משעמם. בפארן פוגש חברה נחמדים מ"עבודה עברית" ושבילישטים ומדריכים שונים מהמושב וכך מעביר את הזמן עד שבאים לאסוף אותי ולחזור לצפון הרטוב (או שלא ).

חוויה נהדרת, טיול נהדר, הרבה שינויים והחלטות תוך כדי תנועה. 

זה הכיף הגדול בפייקפקינג שאתה בקלות יכול לשנות ולזרום לאן שהזרם לוקח אותך.

החלטתי לצאת לHLC 2016. למי שלא מכיר, אתגר רכיבה באופני הרים ממג'דל שמס ועד אילת במסע אחד של כמה ימים עם כל הציוד הדרוש על האופניים שלך. המסלול עובר כמובן דרך כל גבעה והר שאפשר במדינה הקטנה שלנו, מה שמביא אותו לאורך של 1400 ק"מ בסך הכל.

כחלק מההכנות וההתארגנויות למסע החלטתי לכתוב בלוג על הרעיונות והתובנות שלי. אני אשמח מאוד לקבל הערות ורעיונות נוספים מכל מי שיטרח לכתוב לי כאלה.

והפעם על תיקי הבייקפקינג (bikepacking).

אנחנו פחות מחודשיים לפני HLC 2016 וזה הזמן (או קצת מאוחר מידי ) לעלות הילוך ולהתחיל להתארגן למסע.

אז הוצאתי את התיקים ודאגתי לתיקים נוספים. ויצאתי לרכיבה של יומיים עם אופיר כדי לבדוק שהדברים יושבים טוב. 

אז כמובן, זה לא עובד טוב ואופיר סבל הרבה כשהיה צריך לחכות לי שאסדר שוב ושוב את התיקים. חלק, כי כבר שכחתי איך לתפעל אותם כמו שצריך (הגיל אשם J ).

בהמשך הרשימה לפניכם כל התיקים שליוו אותי וילוו על פי התוכנית גם בHLC עצמו:

תיק שלדה רכשתי ב Rujum  חבר'ה נחמדים שהיו יעילים מדדו את האופניים ויצרו תיק לפי מידה שיושב יפה על האופניים.

תיק אוכף קניתי של KTM . תיק גדול מאוד שיכול להכיל הרבה ציוד. הצרה היא שהרצועות לא נשארות מתוחות ומשתחררות עם הרכיבה דבר שגרם לעצירות רבות למתיחה מחודשת של הרצועות (היה מעצבן מאוד).

תיק כידון, תיק שאשתי תפרה לי לפני שנתיים ממכנס ג'ינס . התיק במצב לא רע והתפרים מחזיקים מעמד יפה. אני שכחתי איך לחבר את הרצועות כמו שצריך. אחרי מתיחות חוזרות ונשנות, כשלא היתה ברירה אלא לפרק ולחבר מחדש, חיברתי אותם כמו שצריך ומאז לא היו בעיות.

מים:

אם אני זוכר טוב הקטע הארוך ביותר שאין בו מקום למילוי מים זה הקטע מנאות הכיכר עד שדה בוקר. כ140 ק"מ ללא אפשרות להצטייד במים. אם אתה לא רוצה "להרוויח" רכיבה של עוד כמה קילומטרים כדי לצאת מהמסלול לתדלק ולחזור למסלול. לכן אני בונה על שלוש שקיות של שלושה ליטר כל אחת. שקיות של שורש מעולות לזה כי הם לא תופסות מקום כאשר הן ריקות.

אז איך נראה כל הסיפור:

 

המים נכנסים בקושי לתיק האוכף לכן החלטתי שאני אקח תיק שיכיל רק את המים אבל יהיה מספיק גדול למקרה שיהיה כשל באחד התיקים האחרים. הייתי שמח לתיק "היפסטר" של שורש אבל זה כנראה יחכה להזדמנות אחרת.